למה אנחנו רואים אשליות אופטיות

למה אנחנו רואים אשליות אופטיות

למה אנו רואים אשליות? לפי מארק צ'נגיזי, המוח שלנו מתוכנן להבין ולפרש גירויים טבעיים. בשיעור מארק מסביר איך העין והמוח מתמודדים עם אובייקטים/אימג'ים אחרים

  צפו בהסבר של מארק צ'נגיזי בטד וענו על השאלות

http://ed.ted.com/on/856qcw5h#watch

מבנה העין והמוח שגורם לאשליות

כדי להבין מהי אשליה אופטית, נבין כיצד אנו רואים. 

העין קולטת את קרני האור והמוח מתרגם זאת לתמונה. המצלמה פועלת על עקרון העין. 

מבנה העין

לובן – השכבה הלבנה החיצונית המקיפה את העין ומגינה על השכבות הפנימיות. זוהי שכבה אטומה למניעת 'בריחת' קרני האור שנקלטו. קופסת המצלמה מקבילה לה.

קרנית – שכבה דקה ושקופה המונחת בצורה קמורה בקדמת העין. היא מכנסת ושוברת את קרני האור כתחנה ראשונה בדרך לרשתית. גם היא מגנה על האזורים הפנימיים.

קשתית – מקנה את הצבע לעין. במרכזה מצוי חור שחור שהוא האישון.

אישון – מווסת את כמות קליטת האור: מתכווץ באור חזק וגדל בחושך. תפקידו דומה לזה של הצמצם במצלמה.

עדשה – שוברת בשנית את קרני האור. צבעה שקוף. כאשר היא נעשית עכורה היא פוגמת בראיה – קטרקט.

רשתית – התחנה האחרונה של קרני האור בדרך לתרגום במוח. מבצעת מיקוד סופי, ומעבירה את הקלט לעצב הראיה שמעביר את השדר למוח. פועלת בדומה לפיל המצלמה.

עצב הראיה – מגשרת בין הקלט של קרני האור למוח.

למרות הדמיון בין המצלמה לעין, קיימים מספר הבדלים:

1. התמונה מתקבלת על הרשתית הפוכה. עצב הראיה שמקשר את העין עם המוח הוא האחראי להפיכת הקלט על-מנת לקבל תמונה ישרה.

2. הכתם העיוור – על הרשתית יש חור דרכו עובר עצב הראיה למוח. במקום החור אין קולטנים לקרני האור, ולכן לא מתקבלת תמונה באיזור זה של העין. הסיבה לכך שאיננו מרגישים בחסרון הזה, הוא כיוון שהמוח משלים את התמונה בעצמו.

3. הראיה שלנו היא תלת מימדית לעומת המצלמה המספקת מראה דו-מימדי.

התמקדי בכוכבית שבשמאל הדף כשעין שמאלך עצומה.

התרחק מהמסך עד כחצי מטר כשאתה עדיין מתבונן בכוכבית. עתה קרב את הדף באיטיות. מה קרה?

צבע

אשליה אופטית שנוצרת בעקבות צבעים בהירים או כהים מאוד, לסירוגין, או כשלים בעיבוד הנתונים של המוח במקרים של תבניות של צורות, צבעים, או קווים המתחלפים לסירוגין בצורה מהירה מאוד.

גשטלט

פסיכולוגית הגשטלט שהיא אסכולה אשר התפתחה בגרמניה בשנות ה-30 של המאה הקודמת  

מתבססת על הרעיון שהשלם הוא יותר מאשר סכום חלקיו

אחד הרעיונות המשמעותיים בגשטלט הוא שבני האדם בנויים מהמון תבניות, אותן אספו במהלך חייהם. חוויות, זיכרונות, פרשנויות על חוויות עבר, אפילו דעות של אחרים נכנסו לתוך התבניות של הפרט

לכן, בניסיון להבין את האדם יש להדגיש  את החוויה הסובייקטיבית של היחיד ותהליך צמיחתו, תוך יחסי גומלין מתמידים עם הסביבה

לקריאה נוספת אודות העקרונות של פסיכולוגיה הגשטלט היכנסו לקישור

•http://uniqui.co.il/%D7%94%D7%92%D6%B6%D7%A9%D7%98%D6%B8%D7%90%D7%9C%D7%98-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%9E%D7%A9%D7%A7/

אפקט סטרופ

אפקט סטרוּפ הוא המחשה של הפרעות בזמן תגובה של אדם במטלה

הדגמת האפקט

נסו לומר במהירות מהו הצבע שבו צבועות המילים להלן

כחול צהוב אדום

ירוק צהוב ירוק

בניסוי המדגים אפקט זה, מתבקש אדם לציין את שם הצבע שבו כתובה מילה. המילים הן שמות צבעים, והן רשומות במגוון צבעים שונים. על פי האפקט, נדרש לאדם זמן תגובה ארוך יותר לומר "כחול" כאשר המילה "אדום" כתובה בכחול, מאשר כאשר המילה "כחול" כתובה בצבע כחול

ההסבר המקובל לתופעת סטרופ הוא היפותזת זיהוי המילים האוטומטי: חשיפה למילה מעלה באופן אוטומטי את התוכן הסמנטי(המשמעות) של המילה ודבר זה מפריע למשימת זיהוי הצבע בו כתובה המילה

לסיכום

אשליה אופטית. כיצד זה קורה? כיוון שהראיה לא מסתכמת רק בקליטת המראות על-ידי העין, אלא תלויה גם בתרגום המוח, אנו יכולים ל'ראות' דברים שלא קיימים. המוח שלנו זוכר את המראה שקלט עד עשירית השניה. כאשר המוח רואה ברצף מהיר 2 תמונות שונות – הוא יקשר ביניהן ויצור מהן תמונה אחת. דבר זה גורם לאשליית תנועה. דבר נוסף המוח עושה הוא השלמת התמונה הנראית על סמך הגיון וידע קודם, לכן גם אם התמונה אינה שלמה או הגיונית, הוא משלים מזכרונו את התמונה *במסגרת קורס דידקטיקה של ההתמחות. המרכז האקדמי לעיצוב ולחינוך ויצו חיפה